טקסטיל ואופנה בישראל - שנות המעבר

שנות המעבר של תעשיות מסוג טקסטיל והאופנה בישראל החלו בתחילת שנות השלושים והביאו למדינה תפנית משמעותית למה שבעתיד יתפתח לתעשיית האופנה הישראלית כפי שאנו מכירים אותה כיום.

תחילת שנות השלושים הושפעו קשות על ידי נפילת הבורסה בניו יורק שהביאה לתחילתו של משבר כלכלי כלל עולמי שנתן אותותיו גם בארץ. בנוסף, משטרים פאשיסטים רבים החלו לעלות לשלוט בדומיננטיות שבמדינות אירופה, מה שהביא לעולם תחושה של פסימיות, דבר שהשפיע רבות על האופנה באותה תקופה. שנות השלושים מאופיינות במוטיבי אופנה פחות עליזה ויותר יציבה ושמרנית, שבאה כתגובה מיידית לגל הפסימיות ששרר באירופה ובארצות הברית באותה תקופה והשפיע גם על הישוב בארץ. ישנה פתאום העדפה לנשים מלאות יותר, כחלק ממגמה כלל עולמית שמסמנת חזרה לגוף נשי ועגלגל יותר. באותה תקופה החזיות נכנסות לאופנה, ונשים רבות בארץ מגלות את פריט האופנה הזה ומאמצות אותו. באותן שנים האופנה הגברית בארץ ובעולם התמלאה במכנסי גולף, ווסטים וחליפות בגוונים בהירים. לעומתם, נשים בארץ לבשו שמלות שהדגישו את החזה והאגן.

אחרי מלחמת העולם השנייה, לקראת סוף שנות השלושים, מתפשטת תפיסה בה האישה צריכה להיות "סובלת", והאופנה הנשית אז התאפיינה בגזרות לוחצות ולא נוחות. באותן שנים התפשטה תפיסה ספורטיבית, וגברים רבים החלו להתלבש באופנה המושאלת מעולם הספורט (ובעיקר הטניס). אופנת הספורט הופכת לטרנדית מאוד באותן שנים גם בארץ, והיא מתחילה להשפיע גם על האופנה הגבוהה והאופנה היום יומית. האופנה הספורטיבית מגיעה לת"א ולראשונה גם משתרשת בקיבוצים, בהם פתאום אפשר להבחין באנשים הולכים במכנס קצר. התקופה הזו בארץ מאופיינת גם בלבוש מאוד אלגנטי לרבות כפפות וכובעים. בקיבוצים ממשיכים את המגמה השמרנית והאחידה, אך מרפים מעט ממשמעת הברזל ומתחילים להתלבש פשוט וזרוק יותר, ובצבעי חאקי וכחול. הסרפן נכנס לאופנה.

בשנות מלחמת העולם השנייה החלה התפתחות רבה ומואצת של תעשיית הטקסטיל בארץ, שבתחילת דרכה יועדה לתפירת מדים לצבאות הבריטים ולצבאות מדינות ערב הסמוכות. בתקופה הזו החלו לפעול בארץ חברות טקסטיל חדשות וראשונות כגון: משי-זקס, לוג'ייה, אתא, כותנה (עם השנים הפכה לחברת כיתן), טריקס, לאו, לסקו, פמינה, ביר, רוזנטל ועוד.