טקסטיל ואופנה בישראל - רוח חדשה

הרוח החדשה שסימנה עידן חדש ועדכני של ענף טקסטיל פורח וכן אופנה חדשה בישראל, פרץ אחרי מלחמת העולם השניה והקמת מדינת ישראל. תקופה זו הביאה לפריצת דרך בתחום האופנה בארץ שהפכה לעדכנית וחדשנית יותר.

בשנת 1947 פורץ לתודעה בארץ ובעולם מושג הניו לוק (new look). אופנה זו התאפיינה בחלק עליון שהיה צמוד מאוד, חלק תחתון שהיה נפוח ומלא בד. אופנה זו הייתה ראוותנית, צעירה ומלאת חיים, והיוותה את ההפך הגמור מהסטייל החסכוני של שנות השלושים. אופנת הניו-לוק הראוותנית הביאה איתה לחדשנות גם בתחום ההנעלה - נעליים רבות הופיעו עם עקב שפיצי. נשים מלאות נחשבו שוב ליפות ואטרקטיביות יותר. החלה אופנה של מחוכים וחזיות שפיציות. החלה מגמה חדשה של שימוש בבדים וטקסטיל מלאכותי. באותן שנים הומצא הביקיני, הגרביון, ומגוון רחב של תכשירי איפור הפכו לפופולאריים יותר ויותר. פתאום אפשר היה להבחין באופנה צעירה ועדכנית שהיא שונה מהאופנה של המבוגרים. בערים בארץ ובראשן תל אביב לובשים לרוב טי-שיירטס, ג'ינסים וחצאיות בהשפעת המערב. לעומת זאת בקיבוצים ממשיכים לדבוק באופנה הצנועה של בגדי עבודה פשוטים ואחידים.

שנות השישים הביאו לפריחה עצומה וחסרת תקדים בתחום האופנה בארץ. נפתחים פתאום בוטיקים בתל אביב. ברחוב העירוני הישראלי אפשר לשמוע מושגים השאולים מעולם האופנה העולמי כגון "מיני" ו "מקסי". באותן שנים הבוטיקים מייבאים המון בגדים מחו"ל, משום שעדיין יש מספר מועט של חברות ישראליות בשוק. שנות השישים מביאות איתן עלייה ראשונה של מעצבי אופנה ישראלים, שהבולטים באותה תקופה היו: גדעון אוברזון, פיני לייטרסדורפ, ג'ני מליף ורבים נוספים. מופיעות חולצות ושמלות רבות ללא שרוולים. אידיאל היופי חוזר לגוף רזה, רגליים ארוכות, גוף נערי ולא נשי. הצבעים השולטים בשוק הטקסטיל הם צבעים נועזים, חומרים שונים וסינטטיים. בסוף שנות השישים מופיעים הדפסים גיאומטריים, צבעים בוהקים, ובגדול הרבה רעש ויזואלי פסיכדלי שהגיע ארצה באיחור מסוים. בגדים צמודים הפכו לפופולאריים יותר, ולפתע אפשר להבחין בעיסוק הולך וגדל בשיער (תספורות אפרו, פאות לחיים), וכניסתם לאופנה של מכנסי הקלאש.